החלטה בתיק ו"ע 114/07 - פסקדין

1.       המבקש עותר למתן היתר לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן: חוק הצינון), כדי שיוכל להתקשר עם חברת רוקר (להלן: רוקר), שתשכור את שירותיו כיועץ מקצועי חיצוני, לשם הכנת תוכניות עבודה והשקעה במחקר ופיתוח בתחום ה- GPS.

2.       המבקש שירת בצה"ל כראש מדור לוחמה מנגד במחלקת אמצעי לחימה בחיל האוויר עד חודש נובמבר 2006, עת יצא לחופשת פרישה. המבקש השתחרר בדרגת סגן אלוף ביום 30.4.2007.

3.       מהבקשה ומתגובת המשיבה עולה, שבמסגרת תפקידו היה למבקש קשר עם חברת רוקר. המבקש עמד בראש צוות GPS, האמון על הכוונת בניין הכח בתחום ה- GPS בחיל האוויר, ובכלל זאת מתן המלצות להקצאת תקציב לצרכי הצטיידות מבצעית. המבקש ציין, שחברת רוקר היא החברה היחידה בארץ המייצרת מקלטי GPS, ולכן היא הגורם היחיד היכול לספקם למערכות נשק ישראליות. חברה נוספת העוסקת בתחום היא חברת אלישרא, שפיתחה יישום בתחום ה- GPS עבור משרד הביטחון.

בחודש מרץ 2006 נערכו תחת פיקודו של המבקש ניסויים, שבגדרם נבחנו מוצריהן של שתי החברות. בסיומם של הניסויים גיבש צוות GPS, ובראשו המבקש, המלצה לרכוש עבור חיל האוויר את מוצר החברה המתחרה, אלישרא.

בנוסף, בשלהי תקופת שירותו של המבקש החלה להיבחן התקשרות בעסקת רכש חימוש מחברת רוקר, בהיקף כספי ניכר. ההחלטה על רכש מרוקר לא התקבלה על-ידי המבקש, אלא על-ידי משרד הביטחון ובכירי חיל האוויר. המבקש היה מעורב בעסקה כאשר ניסה, ללא הצלחה, להחמיר את הדרישות המבצעיות מחברת רוקר. מתשובת המשיבה עולה, כי עסקת רכש החימוש מחברת רוקר נחתמה  ויצאה לפועל לאחר שהמבקש סיים את תפקידו.

4.       המשיבה סבורה, כי למבקש הייתה יכולת השפעה ממשית על הענקת זכויות לחברת רוקר, והעובדה כי בפועל הוא המליץ על התקשרות עם החברה המתחרה ועל החמרת הדרישות המבצעיות בעסקת רכש החימוש מרוקר, איננה גורעת מכך. ב"כ המשיבה הסביר, כי עצם ההמלצה על אינטרס מנוגד לאינטרס החברה אין משמעה, בהכרח, כי נעשו כל המאמצים הסבירים לקידום עניינה של המדינה בהקשרים הנוגעים לאותה חברה. מכיוון שמטבע הדברים קשה להשיב על שאלות מסוג זה, הוצב הסייג שבסעיף 4 לחוק הצינון. לכן סברה המשיבה, כי יכולת ההשפעה של המבקש על הענקת זכויות לחברה מצדיקה במקרה זה תקופת צינון ממשית. עם זאת, המשיבה לא התנגדה לקיצור תקופת הצינון, לפי שיקול דעת הוועדה, ובלבד שעד לתום שנה מסיום התפקיד בפועל, יימנע המבקש מלטפל בפרוייקטים של מערכת הביטחון. 

5.       אכן, העובדה כי המבקש לא העניק בפועל זכות לחברת רוקר ואף לא המליץ על הענקת זכות כאמור איננה גורעת מתחולת חוק הצינון ביחס אליו. בשורה של החלטות קבעה הוועדה, כי עניינה אינו מצומצם לפגיעה של ממש בטוהר המידות, אלא מתייחס גם לפוטנציאל הפגיעה ולמראית העין. פגיעה בטוהר המידות איננה מחייבת הוכחה של פגיעה בפועל בטוהר המידות, וגם לא קיומו של חשש לפגיעה כזאת המתייחס באופן קונקרטי ואישי למבקש ההיתר. לצורך כך, די בקיומו של חשש לפגיעה בטוהר המידות, העולה מעצם מעמדו של מבקש ההיתר והסמכות שהייתה נתונה בידו בתוקף תפקידו הציבורי ביחס לגוף שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום סמכותו. הפסיקה קבעה כי:

"השיקול המכריע הוא זה של אמון הציבור הנדרש בתקינותו ובתדמיתו של השירות הציבורי. הבחינה צריכה להעשות בהתנתק מכישוריו כמו גם מיושרו האישי של המבקש עצמו ולהיבחן על פי מהותם של הנושאים, היחסים והקשרים הקיימים בין השירות הציבורי ממנו פרש המבקש ובין הגוף שהוא מתכוון לעמוד בראשו". (ע"ש (ירושלים) 128/97 טורבוביץ נ' נציבות שירות המדינה, תק-מח 97(1) 1949).

6.       ב"כ המשיבה התייחס גם לבעייתיות המתעוררת נוכח חשיפת המבקש למידע רגיש במסגרת שירותו. המבקש ערך ניסויים שבגדרם נבחנו היכולות הטכנולוגיות של חברת רוקר ושל החברה המתחרה, אלישרא, והוא מכיר את כיווני המחקר של מערכת הביטחון ואת צרכיה. המבקש יכול להסתמך על מידע זה במסגרת עבודתו עבור חברת רוקר, ובכך להעניק לחברה יתרון לא הוגן ביחס לחברה המתחרה. ב"כ המשיבה הפנה בהקשר זה לו"ע 6048/03 כהן נ' מדינת ישראל, דינים מחוזי ל"ד(4) 419, שם נאמר כי "חשש זה עלול להטריד במיוחד, מקום בו המבקש היה נגיש בתוקף תפקידו הציבורי ומתוך אמון בהיותו חסר פניות, למידע מסחרי רגיש, הנוגע למתחרה עסקי של לקוחו הנוכחי".

7.       החשיפה למידע רגיש במסגרת השירות היא אחד מהשיקולים אותם יש להביא בחשבון בעת בחינת בקשה לקיצור תקופת צינון. "מאחר שאת המידע הסודי נושא איתו העובד בראשו בעת הפרישה, לא ניתן למנוע את ההערכה שעובד העובר לעבוד אצל מתחרה של אותו גורם עסקי שהמידע לגביו נחשף לפניו קיבל את התפקיד דווקא בשל כך, ומהיבט זה יש ניצול של התפקיד הציבורי" (ו"ע 1063/06 קליין נ' נציבות שירות המדינה(טרם פורסם, 11.12.06)). אין אנו אומרים כי יש סיבה להאמין כי במקרה כזה עסקינן, ואולם, עצם קיומה של אפשרות כזו מכניסה את הנושא לגדר שיקולינו, ולו בשל חשש מראית העין.

8.       לאור חשיפתו של המבקש למידע עסקי של החברה המתחרה במסגרת שירותו, ונוכח היקפם של הקשרים העסקיים ששררו בין רוקר לבין חיל האוויר בתקופת שירותו של המבקש במסגרת תחום ה-GPS ויכולתו להשפיע על היקפם, וכדי להסיר חשש כלשהו לפגיעה בטוהר המידות, אנו סבורים כי בעניינו של המבקש נדרשת תקופת צינון משמעותית.

9.       המשיבה סברה כי חרף האמור, קיימים במקרה זה שיקולים המצדיקים את קיצורה של תקופת הצינון:

א.    נסיבות הפרישה - הצעת העבודה בחברת רוקר הגיעה למבקש כשנה לאחר שסוכמה פרישתו לגמלאות. דהיינו; אין קשר בין החלטת המבקש לפרוש מהשירות לבין הצעת העבודה שקיבל.

ב.     יכולתו של המבקש להשפיע על הענקת זכויות לחברה הייתה מצומצמת ושוקללה עם המלצות נוספות. ההחלטה עצמה התקבלה על-ידי דרגים בכירים ממנו, תוך שהובאו בחשבון מכלול השיקולים. הדבר בא לידי ביטוי בדחיית המלצתו של המבקש להחמיר את הדרישות מחברת רוקר ביחס לעסקת רכש החימוש.

ג.     מעורבותו של המבקש בקשרים העסקיים עם חברת רוקר והמלצותיו לא חרגו מהשגרה בעניינים באותו סוג.  

9.       לאחר שבחנו את נסיבותיו של המקרה הגענו למסקנה, כי השיקולים שפירטה המשיבה מפחיתים את החשש שעצם קיצור תקופת הצינון יפגע במקרה דנן בטוהר המידות. העובדה כי עיקר עסקאותיה של רוקר מתבצעות עם גופים מחוץ לגבולות המדינה ולא עם משרד הביטחון מהווה שיקול נוסף התומך במסקנתנו זו. גם האיסורים הקבועים בסעיפים 2 ו-3 לחוק הצינון, המגבילים את המגעים העתידיים שיהיו למבקש עם מערכת הביטחון, איסורים אשר הדעת נותנת כי המבקש יכבד, משתלבים בכלל השיקולים התומכים בקיצור התקופה, בהניחם יסוד מעשי להפגת החשש.

10.     לאור האמור, אנו מתירים למבקש לעבוד בחברת רוקר לאחר שיחלפו תשעה חודשים מיום סיום תפקידו, ובלבד שעד לתום שנה מיום סיום התפקיד בפועל, יימנע המבקש מלטפל בפרוייקטים של משרד הביטחון. כמקובל בפסיקת הוועדה, מניין תקופת הצינון יחל מהמועד בו סיים המבקש את תפקידו בפועל. בהתחשב בכך שהמבקש יצא לחופשת פרישה ביום 1.12.06, הוא יוכל להתחיל לעבוד בחברת רוקר החל מיום 1.9.07. 

ניתנה היום י"ג בסיון, תשס"ז (30 במאי 2007) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.